פציעות ספורט
ההליכה על שתיים אצל בני האדם גורמת לעומס רב על מפרק ברך. לפיכך, זהו אחד מהמפרקים
הסובלים לעיתים קרובות מפגיעות שלד שריר על רקע אורתופדי.
הפרעות שריר-שלד (Musculoskeletal Disorders - MSD) הן ליקויים בריאותיים, בהם מעורבים
עצבים, גידים ורצועות, שרירים ומבני שלד תומכים כגון חוליות.
הפרעות אלה מייצגות תחום רחב של מופעים, החל מסימפטומים מתונים וחולפים ועד מצבים
כרוניים קשים.
מפרק הברך הינו מפרק סינוביאלי, הבנוי משני מפגשי עצמות: בין עצם הפיקה לעצם הירך ובין עצם
השוק לעצם הירך.
ההתאמה המפרקית מהווה אתגר כיוון שבנקודת המפגש, עצם הירך קמורה ועצם השוק ישרה.
הברך חשופה לפגיעות טראומטיות ופגיעות של שימוש יתר בהן:
-
פגיעות רצועות
-
קרע במניסקוס
-
שחיקת סחוס (אוסטאוארתרייטיס)
-
פריקות פריקה
הסובלים מפגיעה בברך בדרך כלל יתלוננו על כאבים, חוסר יציבות, חוסר סימטריה בהליכה והגבלה בטווחי התנועה
קרע במניסקוס
המיניסקוס הוא לוחית סחוס גמישה, הנמצאת בתוך הברך ומפרידה בין המשטחים הסחוסיים של עצם הירך ועצם השוק. קיימים שני סוגי מיניסקוס בברך, פנימי וחיצוני, ותפקידם הוא ספיגת זעזועים והתאמה אופטימלית.
מהו קרע במיניסקוס וכיצד הוא נגרם?
קרע במיניסקוס הוא פציעה שכיחה מאוד בקרב ספורטאים, גם חובבים וגם מקצועיים. המיניסקוסים עלולים להיקרע אף בעת פעילות גופנית שאינה חריגה, כגון הליכה או כריעה. הקרע יכול להיות חלקי או מלא ויתרחש בדרך כלל בזמן הפעילות הספורטיבית עצמה הנגרמת בתנועה סיבובית בברך בעוד שהרגל כפופה.
לרוב, הכאב מופיע בזמן כיפוף הברך תוך נשיאת משקל, או לחלופין קושי וכאב לכופף את הברך ממצב יישור. במבוגרים המיניסקוס עלול להיקרע לאחר שחיקה ממושכת המכונה "קרע ניווני". קרע במניסקוס נחשב לאחת מפציעות הברכיים השכיחות ביותר ואחד הגורמים השכיחים ביותר לכאבים בברכיים. והוא מתאפיין במקרים רבים בכאב חד, הגבלה בתפקוד ולעיתים אף נפיחות. הוא יכול להופיע כתוצאה מאירוע טראומטי חד פעמי (כגון מכה, תאונה וכו') או כתוצאה מנזק ועומס המצטברים לאורך זמן.
קרע ב- ACL
קרע הרצועה הצולבת הקדמית (Anterior Cruciate Ligament, ACL) - פגיעת ברך נפוצה בשכיחות גבוה בעיקר באוכלוסיה בגילאי 15 עד 45 שנים.
פגיעת ACL גורמת לשינויים בתפקוד נוירומוסקולרי, כולל ירידה בפרופריוצפציה במפרק הברך, חולשה של ה-Quadriceps וירידה ביכולת הביצועית.
פריקת פיקת הברך
היא פציעה בברך אשר בה הפיקה גולשת החוצה ממקומה, לרוב לכיוון צידי. ברוב המקרים לאחר הפריקה הברך עקומה, כאובה ונפוחה.
תוכנית הטיפול המוצעת כיום לסובלים מפציעות ספורט
טיפול שמרני - תוכנית פיזיותרפיה מקיפה המבקשת לפצות על החסרים הנוירומוסקולריים והפרופריוצפטיביים.
ניתוח - לאחר 8 שבועות מהניתוח עם תוכנית שיקום מתוכננת, נצפו שחזור הכוח והבקרה ההנוירומוסקולרית.
השיקום יכלול:
-
הורדת כאב ונפיחות והתחלת שיפור טווחי תנועה.
-
חיזוק שרירים מכופפי ופושטי הברך, מרחיקי ירך ופושטי ירך.
-
תרגילי פרופריוספציה.
-
השגת טווחי תנועה מלאים וחזרה הדרגתית לפעילות.
תכנית שיקום מתוכננת היטב היא חלק חיוני בהחלמה מפציעות ספורט.